עמותת "הורות משותפת = טובת הילד" ע"ר 580550366 נ' מדינת ישראל - מרשם האוכלוסין

פסק דין

עתירה כנגד החלטת המשיבה שלא ליתן לעותרת את מבוקשה בהתאם לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן: "חוק חופש המידע").

1.העותרת, עמותה אשר שמה לה למטרה לעודד ולהביא לשינויים חקיקתיים וחברתיים בתחום המשפחה וההורות ולקדם זכויות קטינים בישראל, פנתה למשיבה ביום 28.04.13 בבקשה לקבלת מידע הנוגע להסדרים בדבר רישום כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין.

2.בהתאם לסעיף 2(א)(11ב) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, לפי בקשת הורה יש לכלול במרשם האוכלוסין כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין. בהתאם לסעיף 3 לחוק עדכון כתובת, התשס"ה-2005 (להלן: "חוק עדכון כתובת"), חובתה של רשות לקבל משר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך (המשיבה), רשימת עדכוני כתובות אחת לחודש. סעיף 1 לחוק עדכון כתובת מגדיר "רשות" כרשות המנויה בתוספת, ובתוספת מנויים: רשות הרישוי, המוסד לביטוח לאומי, רשות המסים בישראל, ועיריות ומועצות מקומיות.

3.העותרת מבקשת לקבל את המידע הבא: מי מבין שלושת הגופים המופיעים בתוספת לחוק עדכון כתובת (המוסד לביטוח לאומי, רשות המיסוי ומשרד התחבורה) פנה בפועל למרשם האוכלוסין לקבלת מידע ומי מהם מקבל את המידע כל חודש; רשימה הערים, הרשויות והמועצות המקומיות אשר פנו למרשם האוכלוסין (המשיבה) לקבלת מידע בנוגע לכתובת נוספת ומי מתוכן מקבלת אותו מדי חודש בחודשו; פירוט ארצי של מספר ההורים אשר פנו למשרדי משרד הפנים, מיום אישור החוק ועד היום ורשמו את כתובתם ככתובת שנייה לקבלת מידע; האם ישנם גופים המקבלים קובץ נתונים מלא ובו פרטי/כתובות שני ההורים; האם ישנם סוגי קבצים הנשלחים לגופים השונים; מהו ההבדל בין "כתובת" לבין "מען" והשלכות של מונחים אלו; האם מרשם האוכלוסין נתן דעתו למצב של הורים פרודים שיש להם הסדר משפטי של חזקה משותפת, האם יש חוזר מוסדר ופומבי לנושא זה, והאם לילדי הורים אלו מתאפשר כיום לרשום שתי כתובות ושני מענים.

4.בין הצדדים התקיימה חלופת דברים בכתב ובעל פה, אך לטענת העותרת, בסופו של יום, היא לא קיבלה מענה לבקשתה. המשיבה מצדה טענה כי היא ענתה לעותרת על מבוקשה והיא קיבלה את כל המידע שהיא זכאית לקבלו בהתאם לחוק חופש המידע. המשיבה הוסיפה כי חלק מהמידע המבוקש נמצא בידי העותרת ממילא לאחר שקיבלה אותו מהרשויות עצמן במסגרת הליכים שהיא מנהלת כנגדן ולמצער היא עתידה לקבלו בעתיד, במסגרת אותם הליכים.

5.דין העתירה להתקבל בחלקה. אכן, כטענת המשיבה חלק מהמידע המבוקש נמסר לעותרת, וחלק נוסף העותרת אינה זכאית לקבלו במסגרת חוק חופש המידע. ואולם, המשיבה מודה כי חלק מהמידע שהעותרת ביקשה טרם נמסר לה, על אף שאין מניעה למסרו, וביחס לחלק אחר מהמידע המבוקש, הדין עם העותרת. כך, העותרת קיבלה את המידע המבוקש בנוגע לרשויות אשר פנו לקבלת מידע אודות כתובת נוספת לקטין לפי חוק עדכון כתובת, זאת במסגרת המכתבים מיום 5.06.13 ומיום 25.07.13 ששלחה הגב' מלי דודיאן הממונה על חוק חופש המידע אצל המשיבה. גם מקובלת עלי עמדת המשיבה כי הגופים הפונים למשיבה לקבלת המידע, אינם נדרשים לפנות בכל חודש מחָדש, וכי די בבקשה אחת לקבלת המידע על פי חוק עדכון כתובת. החל ממועד הפנייה, המידע מועבר לרשויות באופן שוטף, ולחלק מהרשויות גם קיימת הרשאה למשוך נתונים באופן יזום מהמשיבה. משכך, את המידע אודות תדירות העברת הנתונים, על העותרת לחפש אצל הרשויות. גם המידע אודות המוסד לביטוח לאומי נמסר לעותרת במסגרת מכתבה של הגב' דודיאן מיום 9.07.13. באשר לנתונים אודות משרד התחבורה ורשות המיסים, המשיבה ציינה כי היא אינה מתנגדת להעביר לעותרת נתונים אלו, אך בשל שגגה הם לא נמסרו עד עתה.

6.באשר לפירוט של מספר ההורים אשר פנו למשרד הפנים מיום אישור החוק ועד היום, ורשמו את כתובתם ככתובת שנייה לקבלת מידע, לא הייתה מחלוקת כי העותרת קיבלה את מספר הילדים במספר כלל ארצי לגביהם עודכנה כתובת נוספת. טענת המשיבה כי אין לה אפשרות ליתן תשובה לגבי מספר ההורים שהגישו בקשה לעדכון כתובת נוספת לילדיהם, שכן היא אינה סופרת בקשות, אלא רישומים - מקובלת עלי. לעומת זאת, אין מקום לקבל את הטענה כי מתן פירוט לפי רשויות מקומיות, עלול לחשוף מידע מזהה אודות ההורים ולפגוע בפרטיותם. לפיכך על המשיבה למסור מידע זה לעותרת.

7.באשר לסוגי הקבצים הנשלחים לרשויות השונות, מקובלת עלי טענת המשיבה כי חלים בעניין זה הסייגים הקבועים בסעיפים 9(ב)(1) ו-9(ב)(5) לחוק חופש המידע. מדובר במידע הנוגע לניהול פנימי של הרשות הציבורית, שאין לו נגיעה או חשיבות לציבור ויש רגליים לסברה כי מדובר במידע אשר גילויו עלול לפגוע באבטחת המידע לשבש את התפקוד התקין של המשיבה.

8.באשר לשני העניינים הנוספים שביקשה העותרת - ההבדל בין "כתובת" ל"מען"; והאם מרשם האוכלוסין נתן דעתו למצב של הורים פרודים להם הסדר משפטי של חזקה משותפת, בצדק טענה המשיבה כי אין מדובר במידע כמשמעותו בחוק חופש המידע, כי אם בשאלה פרשנית כאשר העותרת מבקשת למעשה חוות דעת משפטית ובעניין שחל עליו הסייג הקבוע בסעיף 9(ב)(4) לחוק חופש המידע באשר למידע בדבר דיונים פנימיים. בצדק גם נטען כי שאלת העותרת האם לילדי הורים להם הסכם "הורות משותפת" מתאפשר כיום לרשום שתי כתובות ושני מענים, אינה באה בגדרי חוק זה.

המשיבה תעביר אפוא, לעותרת את הנתונים אודות משרד התחבורה ורשות המיסים וכן את פירוט מספר ההורים אשר ביקשו לרשום את כתובתם ככתובת שנייה לקבלת מידע לפי פירוט לרשויות מקומיות. יתרת העתירה נדחית. נוכח התוצאה, אין צן להוצאות.

ניתן היום, י"א אדר ב תשע"ד, 13 מרץ 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: